#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעה. כהן הדיוט שאכל חלב בשוגג ונתמנה לכהן גדול איזה קרבן מביא ומדוע? 	"לת""ק ככל יחיד כשבה או שעירה ששעת החטא קובעת. לר' שמעון אם נודע לו עד שלא התמנה מביא כשבה או שעירה. אם נודע לו לאחר שנתמנה פטור לגמרי, משום דבעי ידיעה וחטאה בחד גופה."	כתובות מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעו. נערה המאורסה שזינתה ומשבגרה הוציא עליה שם רע. אם באמת זינתה האם היא נסקלת, ואם שיקר האם בעלה לוקה ומשלם מאה כסף ומדוע? 	"היא נסקלת דכתיב הנערה, הנערה שהיתה כבר ואע""פ שאינה עכשו. בעלה אינו לוקה ואינו משלם מאה כסף. זו מעשיה גרמו לה כי זנאי נערה זנאי, וזה עקימת שפתיו גרמו לו ובשעה שמתחייב היא כבר בוגרת."	כתובות מה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעח. ת""ר המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע רבי יהודה אומר ללקות לוקה מ""מ, מאה סלע בעל נותן, לא בעל אינו נותן. באלו אופנים ניתן לפרש המחלוקת, ומה פירוש 'לוקה' לרבי יהודה? (2) "	"1) בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן , והכי קאמר המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין שלא בעל כרבנן, רבי יהודה אומר ללקות לוקה מ""מ, מאה סלע בעל נותן לא בעל אינו נותן כר""א בן יעקב. רש""י פירש ש'לוקה' לר' יהודה הוא מלקות מדאורייתא משום אזהרת לא תלך רכיל ור' יהודה לטעמיה דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו. ור""ת<br>(בתוד""ה רבי יהודה) פירש שלר' יהודה לוקה רק מכת מרדות מדרבנן דהכא גלי קרא דלא לקי אלא דוקא כשבעל.<br>2) איכא דאמרי דכו""ע כר""א בן יעקב והכי קאמר המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע והוא שבעל, ר' יהודה אומר ללקות לוקה מ""מ מכת מרדות מדרבנן. [רב פפא לקמן מבאר את הברייתא השניה, ואת ברייתא זו מפרש כפירוש הראשון]."	כתובות מה: ותוס'		
